מועדי ב׳: החגים האבודים של לוח השנה העברי
תערוכת כרזות זזות בעקבות מגילת תענית
לוח השנה העברי משופע בחגים ובמועדים בעלי ׳משקל סגולי׳ משתנה: חגים שמקורם במקרא, ומהווים אבני יסוד בפרקטיקה היהודית עד ימינו – שלוש הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים; חגים מינוריים יותר כמו טו בשבט ולג בעומר; וגם כמה מועדים שהם כמעט ׳שקופים׳ לרוב העם, כמו פסח שני ויום פטירתו של משה רבנו. בדורות האחרונים נוספו לסל החגים שלנו גם מועדים ישראליים – יום העצמאות ויום ירושלים, ולצידם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
התערוכה מועדי ב׳: החגים האבודים של לוח השנה העברי שהוצגה במסגרת פסטיבל ׳אאוטליין – איור ומילים בירושלים׳ מבקשת להפנות זרקור לחגים שהיו בעבר חלק ממעגל השנה היהודי, ומסיבות שונות התאיידו והתפיידו להם במהלך השנים. בתערוכה מוצגות 12 כרזות אנימטיביות – כל כרזה היא ביטוי ויזואלי לחג שאבד.
החגים והמועדים המוצגים בתערוכה מופיעים במגילת תענית – חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני. המגילה מונה כ־35 תאריכים שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים, המשתרעים על פני מאות שנים – מתקופת עזרא ונחמיה, במאה ה־5 לפני הספירה, ועד לביטול גזירותיו של הקיסר קליגולה, סמוך לחורבן בית שני בשנת 70 לספירה. על רבים מהמועדים הללו אין מידע היסטורי נאות, אבל אנחנו יודעים שהם נחשבו בזמנם לחגים -מינוריים, אמנם – דבר המתבטא בכך שהיה אסור להתענות בהם ולהספיד בהם את המת.
התערוכה מועדי ב׳ מבקשת להציב שאלות יסודיות בעניין מהותם של חגים ומועדים: מה הופך יום רגיל לחג? האם לחג יכול או צריך להיות תאריך תפוגה? כיצד ומתי מחליטים שאין טעם לחגוג אותו יותר? מדוע חנוכה ופורים, שנמצאים אף הם במגילת תענית, שרדו, ובגדול? מהו תוקפם של חגים פרטיים ואישיים בעידן הפייסבוק, שמזמין אותנו לחגוג את יום שנה להצטרפותנו לרשת החברתית? כיצד אנחנו חשים אל מול חגים מעוררי מחלוקת, מאולצים ואפילו מביכים?
הצטרפו אלינו למסע בין החגים האבודים של לוח השנה העברי, ולאפשרויות הטמונות בלוח שנה גמיש ומשתנה בין דור לדור, בין קהילה לקהילה ובין אדם לאדם.
- עיצוב ואיור הכרזות: דוב אברמסון , , אלעד ליפשיץ , נעה אלבז , נריה צור , עופר וינטר , שמעון אנגל , דניאל פוגרבינסקי , תרצה פרץ , אהרון פרידמן , נטע שלם
- אנימציה ומושן: דניאל פוגרבינסקי
- צילומים: נעם פיינר
כן! אפשר לרכוש!
